|
היה לי טעם של שמש
גלויה ובוהקת,
היה לי ריח של תום נחישות
והפתעה גדולה.
הייתי בוררת עתידים
כמי שעידנים נמסים לרגליה,
הצל היה צר כסכין.
בלהט הריצה
לא ארבה
האפשרות להיפצע.
הכאב היה טמיר
כליבת כוכב.
לא כמו עכשיו.
|
|
|
תדעו לכם שאתם
רואים כאן אולי
רק סלוגן,
אבל מישהו ישב
וחשב עליו!
הוא לא נוצר
מעצמו אתם
יודעים!
הוא נוצר ע"י
אדם חופשי, עם
רגשות, מחשבות,
חברים וכל מיני
כאלו!
אז תנו כבוד!
בתודה מראש,
איש הברווז |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.