אדוני הנחש,
כשאתה ניגש,
בלחש בלחש,
ומנסה להחדיר את הארס שלך לתוכי,
אבקשך בכנות לנסות לפגוע בי.
אתה יודע, לנעוץ את השיניים עמוק,
כדי שלא אוכל מהארס לחמוק.
איך אוכל להסביר לך, ככה שתבין?
לפגוע מסביב זה ממש לא אמין.
אתה יודע, לפזר קצת ארס בסביבה,
הרי מישהו אחר עלול להיפגע.
וכשהארס, אדוני, חודר לחבריי,
בשבילי, אתה יודע, זה ממש יותר מדיי.
כי כשהארס אליי חודר,
זה עדיף על פני מישהו אחר.
הרי אני, התרגלתי כל כך לרעל,
שהוא כבר לא מזיז לי את הנעל.
כי בתוכי קיים נוגדן אשר מגן עליי,
לכן, הארס סתם נמס בעצמותיי.
אם תנסה לפגוע בי לא מקרוב,
ייתכן שתפגע בסתם בנאדם טוב.
ואם אראה אותך פוגע במישהו אחר,
אני אפגע בך- חזק וגם מהר.
אינך שווה את זה, שאבזבז עליך מילים,
אבל חשוב לי שאתה תבין-
שאת הארס, שאתה כה אוהב לפזר,
אתה יכול לקחת למקום אחר.
כי לא אתן לך לפגוע, אדוני,
באנשים טובים שחשובים לי.