|
מת כלה
ונע לם
ובין ידיי המאדימות
שוקע.
הס תבר
והת גלה
כל שאבד לך בדרך.
נמצאתי כאן
על מצע לחישות
חלושות
ונודף מהן
ריחו של קוקוס פרוץ,
מרוסק.
מעליי אין דבר
ותחתי רק אפר ועפר,
אתו מחלחל דם מדמי
אל שרטוטי עקבות החול
שכוחה במעבה היער,
וכך אני נחשפת. |
|
|
עכשיו שאני
חושבת על זה, זה
לא טוב שיהיה לך
שם קבוע, כי אם
אתה לא מצחיק
ואף פעם לא
מאשרים לך את
הסלוגנים, אז זה
שלא מאשר אותם,
יודע שזה אתה
הדפוק שלא מצחיק
אף פעם.
פאדיחה
אני לא מתכוונת
להגיד מי אני
אבל יש לי שם |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.