|
זה היה ביום סגריר
גשם זב מרום שמים
היא פסעה בצד הכביש
מגופה נטפו המים.
שח ענן לצבע קשת
את ספור הנערה
המהלכת זה הערב
לבקש לב אהובה.
אהבתה כאש בוערת
לה הגשם לא יוכל
אהובה בחיק אחרת
עד חמתה נסקה לרום.
חולצתה דבקה מותניה
בגשם זלעפות תפסע
עד דמתה במערומיה
לציידת לב אדם.
סערה תלשה בגדיה
גשם עז שטף גופה
לחמתה לא בא מנוח
עד תפגוש בלב בוגדן.
© כל הזכויות של תוכן יצירה זו 348/10 שייכות ל- shulibangi |
|
|
למי שכתב:
"לפעמים אני
מעביר עמודים
באתר, בתקווה
שיופיע סלוגן
שכתבתי".
אני מזדהה איתך,
ומכריזה באושר
עלאי, שראיתי את
הסלוגן שלך!
ברכותי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.