מדן נריה / הצל |
ישבתי בכורסה, בוחן צל צעיר שעל הקיר;
האור שהשליכה המנורה שדלקה מאחור - הערים,
וצלי הזקן נראה כשל בן עשרים:
שיער-ראשי הדליל נראה כבלורית שובבה;
לקמטים אין זכר; גבי הזדקף - והכול לטובה.
אשתי שחלפה בפרוזדור, כיבתה בטעות את האור,
הצעיר שעל הקיר נעלם, ואני שבתי להזדקן כמו כולם.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|