י. ג'ונס / לי אף פעם |
אני משקיפה על הרחוב מטה
ורואה איש זקן סוחב סלים
אני רוצה לרדת לעזור לו
ואז נזכרת
שלי אף פעם לא עוזרים
הצעתי לו חברות בפייסבוק
הוא יאשר
ואז יראה תמונות לא מחמיאות
והוא ידאג להחמיא על התמונות שכמעט מחמיאות
ויעלם.
היום בערב יש מסיבה,
יעל עוזבת.
ולמרות שמזמן כבר עזבתי אותה
אני אטרח להגיע
כי יש שם בחור שפעם היה ביננו קטע
והוא תמיד מחייך.
לא משנה מה אני לובשת או אומרת
עם פסוריאזיס או בלי
הוא תמיד מחייך
ואף פעם אין לו משהו מעניין להגיד
או לספר
ובדיוק כשהם יתחילו לפתוח מתנות
אני אפתח כפתור בחולצה
ואזכר שאני לא באמת רוצה
והוא לא באמת מבין
ובמקום לחגוג ליעל
הם ישאלו למה עזבתי.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|