פרשי כנפייך תחת שמי התכול
אל השקיעות הפועמות או אל ענני סופה
חזקי כנפך, אל תיכנעי לעול
של לחץ ברומטרי או של תאוות בשר
פראי את שערך והישירי מבט
אל בוהק אור היום או קסם הלבנה
גלשי על רוח הצפון אלי הבית
אשר רדף את נשמתך כל לילה
ישר, צפונה! אל יערות העד,
חורשות הקודש ומעגלי האבנים!
אל מחוזות הכפור, אל עריסת הלהט!
אל ידע בראשית, אל צלם האלים!
תחתייך יחלפו ערים
אורות אנוש יבליחו ויכבו
וילדים ונוודים, בוהים תמוה בשחקים
קללות אילמות או תפילות כמוסות ילחשו
ארצות ויבשות, אוקיינוסים
הרים, מדבריות, פני יער או פני בטון
עמים ולשונות, דם, כסף, מונומנטים
כולם יתערבלו תחתיך עד כיליון
ואז, ביום הדמדומים תבואי
בשערי אל-על של היכלי זהב
הערפל יפוג בפני כוהנת האלים
ששבה אל ביתה בזמן לפני הקרב
ומאוחר יותר, כשהסערה תשקוט
ואת במעופך תיפלי בחרב
יסוב גורל אלים קדימה חרש
ואני לנצח מעגל אהיה נווד... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.