לא תפרוט במפרט הזה בשבילי?
לא תתן עוד נגיעה חפוזה בנשמה שלי,
רק כדי שאוכל לפרוק את מה שעובר עלי.
רק קצת,
עד שיפתח הסכר ויצאו המחשבות,
למקום שבו אני מסוגלת לבטא את עצמי.
תתן לי עוד צליל אחד של אמת מעצמך,
ואהיה מאושרת.

אני רוצה להתבוסס בקצב הבס,
ולנשום את הזרימה של התופים.
תניח לי עוד דקה לשכב כאן ולהרהר,
בלי לשאול אותי -
שום דבר.
תן לי להרגיש אותך איתי,
אילם במילים,
רטוריקן בנגיעות.

לא תנשוך את הלשון בשבילי?
רק כדי להגן עלי מהטיפשות של עצמי,
ולעצור את ההוריקן שאני מורידה,
ללא חסד
על היצירה שלי,
עלינו.
רק פעם אחת, או אולי פעמיים
תתן לי חיבוק במקום להלחם איתי,
על משהו שלא חשוב.

אני רוצה להתבוסס בקצת הבס,
ולנשום את הזרימה של התופים.
תניח לי עוד דקה לשכב כאן ולהרהר,
בלי לשאול אותי -
שום דבר.
תן לי להרגיש אותי איתי,
אילמת במילים,
סופרת של מלחמות.

נברח אל הגבעות ביחד,
ואולי פעם אחת אביא לך השקט
ששנינו צריכים.