אומרים אהבה יש בעולם
אבל זה לא מרגיש קיים.
אומרים אהבה היא זו שתציל את כולם
אבל כשמסתכלים אל האופק
אבודים נראים רובם.

אומרים אהבה היא המפתח אל האושר
אבל משום מה כולם רודפים אחרי העושר.
אומרים אהבה היא מהות החיים
אבל ממזמן כולנו נראים מתים.

כולנו וויתרנו הרמנו ידיים
הלכנו בעקבות חסר משמעות
צעדנו בדרכים לא דרכים
הלכו לנו לאיבוד כל השבילים.

דחפנו את הראש באדמה
שמענו רק הרבה דממה
מקשיבים רק לעצמנו
לא אכפת לנו מהסובב אותנו.

נהיינו חבורה של רובוטים
שכל בוקר קמים וכל יום משקימים
אל אותו שעמום ואותה שגרה
שמזמן איבדה את משמעותה.
הפכנו לאנשים קטנים
שלא שמים לב לפרטים
הכל עובר לנו מול העיניים
ואנחנו בתגובה חורקים שיניים.

אז איפה האהבה עליה כולם מדברים
ופעם לה היו כל כך כמהים?
הרי עליה אף פעם לא הפסיקו לדבר
רק חבל שדיבורים ומעשים כל כך רחוקים
ובינתיים אנחנו נשארים דיכאוניים
וחסרי שמחת חיים.

אז אולי הגיע הרגע וגם הזמן
להרים את הראש מאותן ארבע פינות
לפתוח את הלב ולהראות קצת רגשות
הרי רגש לא יהפוך אותנו לחלשים
אלא יהפוך אותנו לחדשים.

אומרים אהבה יש בעולם
רק חשוב להראות אותה לכולם.