עברת מולי ברחוב
גבר זר שלא ראיתי מעולם
היה משהו מוכר במבט
משהו חם בעיניים

המשכתי להביט והפנים החזירו חיוך
התקרבנו אחד לשניה
וכך התחיל ביננו סיפור אהבה.

הלכנו יד ביד ברחובות
בלי להוציא מילה
השתיקה את הכל כבר סיפרה
והנוף שסביבנו יצר לנו תפאורה מדהימה
שקיעה יפיפיה אדומה וכתומה.

הרגשתי כמו בסרט
שאני היא הכוכבת
המלאך הוא הבמאי
אלי הוא שלח את השחקן.

וכך המשכנו ללכת שעות רבות עד שהשקיעה נגמרה
וחושך כיסה את האדמה.
הוא פנה אלי ואמר תודה
ונעלם אל תוך החשכה.

נשארתי באמצע הרחוב לבדי
הרמתי מבט וזאת הייתה דלת ביתי
ועכשיו הבנתי הכל היה בתוך ראשי.
הלכתי שעות עם אותו חלום
שהנעים לי את זמני.

פתחתי את דלת ביתי
הדלקתי אורות שיפזרו את החושך שעטף אותי.
שקט, דממת הרחוב עולה מלמטה.
נשארתי שוב לבדי.

נזרקתי על המיטה ללא בגדים
וחשבתי כמה היה יכול להיות נפלא
אם הוא היה עכשיו איתי לוחש באוזני
כמה הוא רוצה להיות בתוכי.

הבוקר הפציע
יום חדש שוב הגיע
עוד יום מתחיל עם אותו מסלול
עם ציפייה שהפעם לא יהיו בו דרמות ופנטזיות
אלא מפגש אמיתי
לא בראש ולא בדמיון
אלא באמת, אבל שיהיה בדיוק כמו בחלום.