טירה של קרח בתוכי
בה מעיין שקט נובע
מימיו קרים וטהורים
הוא לא מפסיק ולא גווע

כן, לא אחת על סף דלתי
קרה צורבת מתדפקת
חלש ודל מעייני
היא מקפיאה ומסנוורת

בתוך קירות של קור שחור
כולי קפוא כמו גוש של קרח
רק קול קטן זורם בדרור
רק קול של מעיין נובע

ששש-שקט... אתה שומע?
המעיין אינו גווע

טיפה טיפה, טיפין טיפין
טיפה של מים על הקרח
טיפה של חום, עמוק בפנים
מתוך לבי נסללת דרך

טיפה טיפה, טיפין טיפין
הקרח נהפך למים
מה שהקפיא, פתאום מזין
ומתעצמים זרמי המים

ויתגבר המעיין
דרך קירות פורץ הזרם
ממס תקרות, מסיר גבולות
מחריב הוא את טירת הקרח

עולם של שמש מסביבי
בו מעיין שקט נובע...