התעוררתי.
האורות וההבזקים. התנועות
דומות הכל מוכר. אבל
הפנים אחרות, פחות מזמינות.
פחות עיניים צוחקות.
רק ריח אלכוהול ועשן סיגריות
מנוכר; וידעתי שזה נגמר.

המוזיקה הייתה טובה,
שנות האלפיים.
בדרך הביתה נזכרתי
איך שמענו סמנתה פוקס
כי היו לה ציצים גדולים.
אי שם במאה ה-20.



3.2011
לזכרי