דפוס הגשם על רקמת עיניי
מכסיף אבק של הכרה
על פני מדפי הנפש הקדומה
מרבדים של אור באפור וצהוב.

הנהר גועש במימיו הכהים
צבעים עכורים של רהב
מניפות עלים שחוקות
גזעי עצים של אהבה.

שבטים פזורים מבעד למסך הקור הנורא
אני רוקם בהם חלומות של דעת
מבעד לסדקי הזגוגית הגדולה
פנסי הרחוב מהבהבים מעצמם.

עיני חתולים ירוקות
מזקקות במילים הנכונות לגעת
צורות שקופות באשליה
דלתות כבדות על מפתני השער.


http://unr.co.il/zackheim