פעם אהבתי אשה אחת, שהילוכה היה משוך בחוט של מחול.
אני נמנע לומר: "הילוך מרקד" .
חטא יהיה  לכנות כך את התנועה הנעימה הזאת לעין, באופן יוצא
מכל הגדרה אפשרית. ממש עד כדי פניה  חסרת אוויר לוועד הלשון
להמציא מילה.
מילה נפרדת וייחודית  שתגדיר את התופעה.
רצוי היה אם היו מוצאים גם מילה ייחודית להרגשת חוסר אונים
הנעימה שתקפה אותי בכל פעם מחדש, כשצפיתי בה עושה את הדרך
הקצרה עד  למכוניתי.

למרות שראיתי אותה פעמים רבות, מעולם לא נראה אותו מחול כחוזר
על עצמו. כאילו יש לה תיבת הילוכים, ממנה היא שולפת הילוך אחד
ומשליכה אותו, לתמיד, מאחורי גווה הבלתי נשכח.