עומר שקד / בסוף מתים |
אל תפחד מטעויות,
אל תרתע מאנשים,
תשנה את התבניות
ולא רק את המילים,
תמיד אותן המנגינות,
אך לא תמיד אותם שירים.
תכתוב מבלי לחזור,
ותתעלם מן הזמנים,
שהיו כמו קוץ תקוע
בין הרבה חושים חדים,
וגם כשתפסק הרוח,
יהיה לך יובש בפנים.
הרגשות שלי בפנים,
על מה שהיה לי בחיים,
געגועים לנעורים,
מבלי לספור את הצעדים,
בלי אהבות אך עם שקרים,
כלום לא חשוב, בסוף מתים.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|