|
דמעה זולגת לה
והיא שקטה
אחד לא מבחין
חורשת לה תלם.
חיבוק אחד נותר
אמיץ קשה ורך
זר לא יבין זאת
קמט צץ במקום לא ידוע.
נשיקה מתעופפת בלהט
חמה כקרן מבריקה
צל וחושך מוסתרת מעין
חתכים מותירה.
מבט אלף התמונות
אלבום נעול גדוש
דפים רחוקים מיד אוהבת
תמונות מצהיבות והכול מהתחלה. |
|
|
אחימן הענק ישב
לו לפוש ממש על
גבו של עזריר
היבחוש.
רטן לו החרק "
אלמד אותו פרק,
קימט כובעי, את
בשרו אדוש!"
זה לא שלי אבל
זה טוב. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.