לירן,

עברתי לאחר תקופת מה על התמונות מדרום אמריקה,
הנופים הכי מדהימים בעולם,
אני מסתיר מעט מהם בצורה יחסית למרחק העדשה ממני,
אתה לא מסתיר אף פעם.

תמונה אחת שלנו עם הרבה חברים,
באיטה קארה, ברזיל,
החוף הכי יפה בעולם. עובדה.

לאחר היכרות קצרה,
שנינו נפרדנו לדרכינו,
אבל אתה מתת בטיול ג'יפים בסלאר.

מקפל את המחשבה הזאת,
וחוזר אל התמונה.
הנה אתה ברקע הכי יפה בעולם,
כל כך צעיר, מחייך,
איתי ועם עוד צעירים יפים שכמונו.
זה קל- שמחת חיים בגן עדן.

זה שאתה לא חי,
נותן ניגוד כל כך חד לתמונה שתוארה,
עד שזה צובט לי בלב,
מעיק לי בגרון,
והראייה מטשטשת מבעד לדמעות.


ולירן
אני אפילו לא אבא, אמא, אח או חבר קרוב!!!