אני כותב אחרי תקופה ארוכה שלא כתבתי, אני מאוהב שוב בצורה
שאני נותן את הנשמע שלי לאותה אחת, אבל מה היא לא נמשכת אלי
יותר היא החליטה שבוע שעבר שאנחנו צריכים הפסקה, צריכים זה לא
אני והיא החלטנו זה יותר נכון היא החליטה, ואני גם אם אני לא
רוצה אני חייב להסכים, למה כי היא לא נמשכת אלי יותר לא רוצה
להיות איתי , היא רוצה לשמוע ממני מדי פעם שהכול בסדר אבל היא
לא רוצה שאני אגיד לה שאני מתגעגע , או שאני אוהב אותה , אני
יכול לתת את החיים שלי בשבילה, שבעה חודשיים היינו יחד יותר
נכון חמישה אבל בשלושה חודשיים האחרונים לא היינו יחד רבנו כל
הזמן , חודש אחרי שהינו יחד התחלתי להבין מה קרה פה, התחלתי
לקרוא לה בובי אני מאוהב בא למה זה כזה קשה לי.
למה זה שוב כזה מוזר, למה אני לא מפסיק לבכות, למה אני כל כך
מתגעגע, למה אני עם כאבי חזה מטורפים, למה כזה מוזר, למה אני
לא מצליח להתגבר על הבחורה הזאת?
למה אני לא מצליח להמשיך את החיים המטורפים שלי , עד שהחיים
שלי מסתדרים ופתאום הכול נופל, אני מרגיש מפגר מרגיש כאילו כול
מה שעשיתי בשבעת חודשיים האחרונים היה בשביל כולם בשביל שום
דבר עשיתי דברים שיעזרו לי בחיים אבל לא בכוונה שהיה לי ולה
טוב לא עזרתי לעצמי, היא אמרה שהיא אוהבת אבל באותו נשימה היא
אמרה תמשיך את החיים שלך אל תחשוב עלי אני לא יודעת אם אני
רוצה לחזור. למה את לא רוצה לחזור? למה צריך הפסקה בכלל? אני
לא רוצה הפסקה אני רוצה להישאר איתך כל החיים את אמרת שאנחנו
נתחתן, ויהיה לנו בית עם כלב ושלושה ילדים למה זה לא אפשרי אני
לא מסוגל בכלל לעשות כולם חוץ מלחשוב עליך קשה לי, אני לא רוצה
להפרד

תודה על ההקשבה חברים 5.12.08
הערפד שמת לחזור לחיים הישנים והטובים שלו