הייתה לנו מנקה אתיופית. כלומר, הייתה גם טבחית ועוזרת קבועה,
שתפקדה כאם הבית, אבל הייתה גם מנקה. את גילה אינני זוכר,
הייתי צעיר מדי מכדי לייחס לאנשים גיל מסוים, אך פניה השחרחרות
חרוטות היטב בראשי, כיוון שהייתה זו הראשונה שהכרתי מבני גזעה,
ואחריה הכרתי רק מעטים, אם בכלל.
אמא הייתה מדברת עליה רבות כשהיא לא הייתה בביתנו. תמיד שיבחה
אותה על יסודיותה - על כך שזכרה לנקות מאחורי הדלתות ובינות
הסורגים, שהקפידה לשאוב אבק מהפינות ולאבק את הרהיטים, על
שהשקתה את עציצים ושתמיד השאירה את הפח מרוקן ובכלל על אופייה
הטוב והחרוץ, שמנע ממנה לפספס ולו יום עבודה בודד. ולא היה זה
אופייני כלל לאמי, התרה אחרי פירורי אבק עם זכוכית מגדלת לפני,
במהלך ואחרי כל ביקור של עוזרת, רושמת לה ברשימותיה הארוכות,
על מה ואיך לנזוף בביקור הבא. על כן, הערצתי אותה.
באותה תקופה הרביתי לשחק עם אחי הקטן, שהיה קרוב אלי גם ברוח
וגם בגיל, ועל אף שהפרידה בינינו שנה אחת ושבעה חודשים, שלובות
היו דרכינו למין ההתחלה. בין המשחקים החביבים עלינו ניתן היה
למנות קפיצות "הרפתקניות" מהמיטה העליונה מטה, קריאת צווחות
אימה לעבר בתי השכנים ותחרויות גבריות שונות, כגון "מכות" ו"מי
מעז". אבל התחביב האהוד עלינו מכל היה הכנת שיקויים. למין
התפחת גושי ג'לי כתומים במקפיא הביתי ועד להחבאת צנצנות זכוכית
עמוסות בנוזל סגלגל, מתן למיטתו של אחי (התחתונה מבין
השתיים).
על כל פנים, היה זה יום לפני בואה של המנקה האתיופית, ואמא כבר
החלה בסידור הבית. חס וחלילה שלא תראה כי הבית מבולגן ותעזוב.
אחי גיא ואני היינו במטבח, מכינים עוד כוס של "ירוק", ועוד
קערה של "אדום", כשלפתע עלה לנו רעיון מבריק - "שחור" הכרזנו.
לקחנו מכל הבא ליד, וגם קצת גושי אבק, כדי שאמא תשמח כי
ניקינו, והתחלנו לערבב ולטרוף, לבחוש, לחמם ולקרר. מיצים
שונים, פירות מרוסקים, חצאי נמלים. לא בחלנו במבחיל.
ביום המחרת הגיעה העוזרת, והנה ראתה כוס מלאה קולה ליד המקרר.
ודאי חשבה כי הושארה שם בשבילה. טעמה מן התערובת ואז צעקה.
קריאה שההד שאחריה הרעיד את המיטות שבחדר המשותף שלי ושל גיא,
שעברה מעבר לדלת הכפולה של חדר ההורים, צרחה שנדמה ששיבשה את
קליטת הטלוויזיה בסלון  ואף חדרה אל דירת השכנים. הכל נגמר
בטוב. אמא אצה לעזור לה, מסבירה לה ש"הם רק ילדים". והעוזרת
כנראה התרצתה, כי חזרה לעבוד.
בשבוע לאחר מכן, לא הגיעה העוזרת. גם בשבוע העוקב. אמא הודיעה
לנו שהעוזרת נכנסה להיריון מחבר שלה. אנחנו ידענו את האמת, ועם
זאת לא הצלחנו לשחזר מאז את שיקוי הקסם. ייתכן שהוא מתאים רק
לאתיופיות.