ישות נצחית / לבד |
מביט באיש שבירח
מבעד לחורי הגבינה
כל כך קר שם לבד.
רוח גדולה מניעה שמים
לצורות ארוכות של עננים
הרעד אוחז בעיני אהבה כבויות
דמעות קפואות של תכלת.
גופי האור שבורי קרניים
צובעים בקשתות של הכרה
מיתרים עדינים של דעת
שובלי מטוסים בלבן.
מחוללי עננים של תכלת
קוטעים צורות במסך
הקשיבי לתופי הפחד
נוקשים על זגוגית החלון.
http://unr.co.il/zackheim
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|