|
כל כך קשה
מחזיקה את עצמי לא ליפול
חייבת להיות חזקה
הפעם
אין טעם
ואם זה נכון, למה זה כל כך כואב
ועם זה לא, איך זה שהכול ממשיך
למה העולם לא התמוטט
למה אני מצליחה לנשום
לחיות
בלעדייך
כל יום מחדש
האם זה אי פעם יעבור?
לו רק ידעת
אני כמו פצע פתוח שלא מפסיק לדמם
לבכות עלייך
עלינו
לו רק ידעת
האם היית פה עכשיו?
ולמה אתה לא מדמם
למה אתה ממשיך לחיות
בלעדיי
למה לעזאזל למה?... |
|
|
השיער הבלונדיני
המהמם, העיניים
המבוהלות,
המדהימות
בלחותן,
המסתכלות עליי
ביראה והריסים
שהצלו עליהן;
השמלה הלבנבנה
שלך שתאמה באופן
מושלם את
הנעליים,
השפתיים
החושניות, העור
התכול... זה מה
שעשה אותך כל כך
בלתי נשכחת
כשהכנסתי אותך
לסיר.
גרגמל נזכר
בדרדסית. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.