לבי דולף, הודות לנקב קטן אשר יצרת
בעת חדירתך לנשמתי
יצאתי לאוורר את גופי ברוחות הקפואים
חלפתי על פני הרחוב בו אנשי העסקים סוחרים בלבבות ישנים
רציתי להעמיד את לבי על עוד איזה דוכן
אך לא היה ביקוש ללב כה מזוהם
מוכתם בלילותיה האלימים של ירושלים
רוח עזה היא בוחשת ברגשותיהם של העוברים ושבים
הנה זה רגש זר נצמד אלי ולא יורד כבר ימים על ימים
שיירה של בנות בית ספר חלפה במהירות,
לבושות מכף רגל עד ראש במדים
הן דיברו ביניהן בהתרגשות ראשונית
על הרחוב בו אנשי העסקים סוחרים בלבבות שבורים
ויונה אצילית שטעתה במעופה לחשה לאוזני שלפני כמה שנים
גם לבך היפה נשבר ונסחר כבר מספר פעמים
ועתה זה אתה בכפפות מסמרים רומס עד דק לבבות זרים
בקשת השיש ניצבים בשורה דגלים טקסיים של מדינות רבות
ולהק יונים עומד למשמר על נכס המלכות שאיבד מקומו
שם מתאספים תיירים לצלם את עצמם, כל כך קטנים מול השער הלבן
בפינת הרחבה על ספסל השארתי את לבי
מטונף ומנותץ
אין לי צורך בו עוד. |