אלונוש גוטמן / הרוח נושבת |
שירה של המפוחית
לבושה כסף אלגנט וצלילי כיסופים.
"נשק נא לי במתיקות"
"נשק נא לי בחריפות"
"רק נשק כבר והחדר בי מהות".
ראויה לכל רגע ומחדירה פיהוק נעים.
שירו של המפוח
לבוש בשלווה לנחנקים
מפיח רוח לא במפרשים.
עושה עבודתו הגון
בבטנו המשב טמון.
לא נחוץ למיטב הבריות
אך בכוחו -
יוצר להבה
מעצב בועות,
יוצר נשימה
מעצב זכוכיות.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|