|
כוכבי הלילה הסתדרו בצהוב
ללהט החרב המתהפכת
עיניי נשבו בחוסר הכרה
על פני מיתרי הדעת.
רעד התום בעיני המתבונן
שזר ערפלי שמים
לצורות ברורות של עננים
המציאות הזאת נוזלת.
צהוב על לבן בחלל החדר
אוחז במסך הלילה
קצף הגלים מסחרר בחושיי
אני לוחש לקו המים.
מנסרות האור פולשות בבשר
תבניות כבדות רהב
הפרגוד נושם בשחור ולבן
אני נאגד אל עוצמותיי.
|
|
|
אצלנו, הפופקים,
מתחתנים בתוך
המשפחה.
ככה, לא צריך
לשנות את השם
אחרי החתונה.
רק אני מורד,
אני מתחיל עם
בחורות.
כתבתי על זה
ספר.
יעקב פופק. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.