|
כוכבי הלילה הסתדרו בצהוב
ללהט החרב המתהפכת
עיניי נשבו בחוסר הכרה
על פני מיתרי הדעת.
רעד התום בעיני המתבונן
שזר ערפלי שמים
לצורות ברורות של עננים
המציאות הזאת נוזלת.
צהוב על לבן בחלל החדר
אוחז במסך הלילה
קצף הגלים מסחרר בחושיי
אני לוחש לקו המים.
מנסרות האור פולשות בבשר
תבניות כבדות רהב
הפרגוד נושם בשחור ולבן
אני נאגד אל עוצמותיי.
|
|
|
אני אוהב לאונן
על מודעות אבל
בעיקר על ניצולי
שואה שמתים
בשיבה טובה
זה משאיר לי את
הזין בערך פי
שניים מהזמן רק
מהמחשבה שזאתי
הייתה פעם כוסית
שאנסו אותה
הנאצים ועכשיו
היא והקוס הרקוב
שלה עכשיו
מתים.
אבל בעיקר אני
אוהב שלכת.
אנתרופולוג
קליני
בראיון נדיר
לאילנה דיין
בעונה הבאה של
עובדה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.