י. ג'ונס / בין ההרים |
עיקול הוא שוכח כי בבקרים לא רחוקים מאוד הפנה גבו ורבץ הכלב
למרגלות המיטה והרבו הגשמים והכביסה נערמה, האוטובוס ברח אלפי
אנשים פקוקים מיהרו אז הוא לגם מן הקפה מצויד בקסדה והצריד קול
והוא צועד עכשיו גומע מרחקים במעגלים חיק משפחתו פרוסה ברחבי
העיר שלי קבורה בין ההרים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|