בסוף הוא יחזור.

נו, זה לא ברור לכם? כל אחד שיש לו טיפל'ה שכל בראש יודע את
זה,

בסוף הוא יחזור.

מצחיק אותי שבכלל חשבתם שזה לא יקרה אף פעם, אבל אני, אני תמיד
ידעתי שזה רק עניין של זמן. זה הכל רק עניין של זמן.
הוא יחזור וישר יהיה קרקס שלם. מה זה קרקס, מהומה רבתי. אז
בחמש הוא יהיה אצל ההוא, ובשש אצל ההיא, וכולם יחגגו על זה.
אבא יסלח לאהוד, אמא תזיל דמעה, וגם מיקי חיימוביץ, כי היא
האמא של כולנו.

אבל מה יהיה אחרי שהוא יחזור?

אחרי שהוא יחזור כולם יראו אותו וישמחו, ושם אחד יתנוסס בלבבות
ובסטיקרים, ואז הוא ילך הביתה לישון קצת, בכל זאת, היה מעייף
כל הסיפור הזה.
כשהוא יתעורר, יכאב לו הראש קצת אז הוא ישתה אקמול, ממש כמו
שאני ואתה שותים אקמול כשכואב לנו הראש, ממש אותו הדבר. אחר כך
הוא יאכל קצת חביתה שאמא הכינה, והיא תסתכל עליו אוכל בנגיסות
רעבתניות ותחייך, ותבכה דמעה אחת על כל שנה שהלכה, אבל תחייך.
אבא ישאל אותו מה קורה איתו והוא יגיד שהכל נפלא.

אתם יודעים כמה קשה יהיה לו להתחיל עם בחורה?

"אתה מוכר לי מאיפשהו" היא תתחיל ותגיד, והוא יעמוד מולה נבוך
ורועד כמו מול קנה של רובה. ואז הוא יגיד לה והיא תקלוט
והעיניים שלה יפערו והיא תשאר לדבר איתו, לפחות לזמן קצוב
בסיגריה אחת בודדה. הוא לא יקח ממנה שאכטה, למרות שהוא רוצה,
הוא רוצה גם לאכול איזה טריפ שיחליף את הודו שלא תהיה אף פעם,
ובעיקר, הוא רוצה גם לזיין אותה עד שיתעלף.
אבל היא תעצור את מחוגי הסיגריה באבחת בדל מעשן ותגיד יפה
שלום, וביי.
הוא יסתכל עליה הולכת והתחת שלה עולה ויורד ועולה ויורד וימינה
ושמאלה כמו במארש צבאי.
אחרי שהוא ילך הביתה הוא ישכב במיטה ויביא ביד. הוא יביא ביד
על החמודה עם העיניים הגדולות שפגש קודם, על העשרים האחרות
שיבואו וילכו אחריה ועל שנים של להביא ביד. אחרי שהוא יגמור
הוא ירדם ויתעורר שוב רק כשיתחילו הסיוטים.

אבל מי לא יתן לו עבודה?

הרי כולם אוהבים אותו, כסף לא יהיה חסר. מצחיק יהיה הרגע, בעוד
שנה שנתיים, כשהוא יקבל מכתב מביטוח לאומי שאומר לו שלפי
הנתונים שאצליהם הוא לא שילם שקל מאז השחרור! הא, מצחיק ממש זה
יהיה, אם לא כל כך עצוב.
אז יתנו לו עבודה, או אפילו יותר טוב מזה, ישלחו אותו ללמוד!
הוא ילמד פילוסופיה, כי הוא אוהב לחשוב, ומנהל עסקים, כי חשוב
גם לחשוב קדימה. הוא יסתובב במסדרונות האוניברסיטה ויחכים
ויהיה לאקדמאי שכל הארץ גאה בו. פוסטר מהלך לאוניברסיטת זו או
אחרת - חייל צבא ההשכלה!
המוכרת בקפיטריה תסתכל עליו במבט מוזר ואז תציע לו את המקופלת
בחינם, סתם כי מגיע לו. אבל הוא ירצה לשלם, זה מלח הארץ זה,
בטח שהוא ישלם.

אלוהים ישמור, הוא יחשוב לעצמו בדיעבד, ממתי מקופלת עולה שישה
שקלים? כמה זמן עבר מאז שקניתי מקופלת?

שבע-שמונה שנים אחרי שהוא יחזור הוא כבר יהיה נשוי. בחורה
חמודה מצרפת שהכיר במהלך לימודיו. היא תהיה מותק אמיתית, אויש
כמה שהיא תאהב אותו. אחרי שהיא תלד לו שתי בנות היא תדרס בדרך
לעבודה, כי הסטטיסטיקות רק עולות משנה לשנה.

איזה כותרות הולכות להיות בעיתונים כשהיא תידרס. יעלו מחדש את
כל הסיפור, כותרת טרגית ושווה רייטינג. פשוט תענוג לתקשורת..

לו לא כמובן, הוא ישאר עם אהבה גדולה שנגוזה ושתי ילדות קטנות
שתלויות בו.

אבל כל המדינה תהיה מאחוריו! אין לכם מה לדאוג לו, הוא עבר
דברים קשים מאלה, זה מלח הארץ זה.
בסוף הוא יסתדר עם גידול הבנות, אבל הן לא יאהבו אותו יותר
מדי, כי בסופו של דבר, זה לא כיף לגדול עם אבא שקצת נדפק כשהוא
היה צעיר. אחרי שהן יעזבו את הבית הוא לא יפגוש אותן יותר מדי,
אולי רק בחגים, אולי רק בפסח. אחת ממילא תעזוב את הארץ, תלך
לגור בהולנד עם צייר טורקי מסומם שיכה אותה פה ושם בשביל
מוזה.

הוא יסיים באיזה בית אבות. מזל שהקיצבה מהמדינה הספיקה לו טוב,
ומזל שנסגר הויכוח המגוחך ההוא עם הביטוח הלאומי. חמישים שנה
אחרי שהוא יחזור הוא יסיים באיזה בית אבות עם מרפסת המשקיפה
למרפסת ובה עוד אדם זקן העומד ומשקיף עליו. אם הוא יסתכל למטה
הוא יראה שיש שם דשא, אבל אחרי כל מה שיעבור עליו מהיום ועד
אז, הדשא כבר לא יעניין לו את הזין, הוא רק ירצה ליפול.

חבל שלא עזבו אותי לפני חמישים שנה, כשעוד הייתה בי תקווה, הוא
יגיד לעצמו בשקט לפני שהוא יקפוץ. אבל בסוף הוא יקפוץ.

בטח שהוא יקפוץ, מה, הייתה לכם שאלה בכלל? זה כל כך ברור.

מצד שני, יכול להיות שהכל יהיה שונה. יכול להיות שמהרגע בו
יחזור כבר החיים רק יחייכו אליו. יכול להיות שהוא יאהב ושיאהבו
אותו עד הנשימה האחרונה שלו.

מצד שלישי, יכול להיות שהוא אף פעם לא יחזור.


מוקדש ל-ג.ש.
בתקווה שתחזור