ישות נצחית / אהבה |
הנה אנו יוצאים לטיול
כנפינו פרושות לרוח
הרגש לנו כפנס.
תעלות מים אפלות
מפלחות בשדות העמק
את כל אשר נסתר היה
אני מנסה לדוג את אהבתי שנשכחה.
דפנות חורקות לאניות רפאים
אסור לי לגעת בשקט הזה
מילים שנאמרו ברדת הלילה
נצרבו לגבישים של כאב.
מנסרות האור רוגמות במסך
שברי עולמות לצורות הכרה
הינה אני מאחה בסדקים
את להט המילים הנכונות לגעת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|