שוב מתכסה בדמעות משתיקתך,
נזכרת בעבר שלנו, אז כשדברנו, והיה אור,
מאבדת שליטה, מאבדת את עצמי.
בין כל מה שקרה נותרה רק הדממה,
והסדק העמוק בתוך הלב נשאר,
ובתוכי אדע שאת המתנה שיכלה לעשות אותי מאושרת
הפסדתי לבחורה אחרת,
שלא יודעת אהבה אמתית,
ולי לא נשאר דבר ממך, חלק ממך.
פזמון: ותמיד אני אזכור אותך, את לבך האדיב,
את טוב לבך.
לעולם לא אשכח את מעשיך,
כי נגעת בי, כל-כך נגעת בי.
לבי נקרע כשאתה שם איתה,
לא מכיר באהבת אמת,
כשהיא מתנהגת אליך כאל חפץ, כסמרטוט
ולי לא נותר דבר.
כמה בכיתי שתחזור אליי,
כמה רציתי שתיתן לי הזדמנות אחת,
כואב לזכור את הימים היפים שהיו לנו,
כבר עייפה מהמעט שהיה,
ומהלא, שעכשיו נשאר, רק רציתי להיות חלק ממך,
ולקבל לעצמי חלק ממך,
רק הזדמנות אחת!
פזמון: ותמיד אני אזכור...
גם אם נשברתי, נפגעתי, נשרפתי בעבר
אף-פעם לא הרגשתי כמו עכשיו.
גרמת לי לראות את האור שבך,
גרמת לי לקבל חלק ממך שעזב. |