New Stage - Go To Main Page

שימרית אבן זהב
/
אתה איום ונורא

- אז את כועסת עליי כי אני אוהב אותך?
+ לא, את זה כבר ידעתי. זה לא כזה קשה להבחין, אתה מבין.
- אז... מה לא בסדר?
+ אני כועסת שאתה אוהב אותי.
- אבל עכשיו אמרת שלא.
+ לא, אמרתי שאני כועסת שאתה אוהב אותי.
- ומה ההבדל בדיוק?
+ אני לא כועסת עליך.
- אז על מי?
+ אההההה... אנחה מרובת אכזבה נפלטה מפי. אני כועסת. כי בא לי,
כי מותר לי. אני כועסת על היקום ואני כועסת שאני הולכת לאכזב
אותך, דווקא אני, שתמיד מביאה תקווה ואושר לאנשים הולכת לנפץ
לך את החלום. ואיך, איך אני אמורה להגיד לך שאני לא נמשכת אליך
בכלל ואתה אפילו קצת דוחה אותי מינית וכל מחשבה עלינו ביחד
גורמת לי לרצות להקיא את ארוחת הבוקר ומדכאת לי את התיאבון עד
חשש לאנורקסיה ותת משקל. אתה כזה בחור טוב סה"כ, באמת, מותק
וזה קצת, טוב זה הרבה מלחיץ אותי ככה שאתה פתאום אוהב, מי אומר
דברים כאלה באמצע יום חול, מי?
- טוב, זה קצת מעליב.
+ אני מתנצלת וזה, אגב, מכעיס אותי עוד יותר שאני צריכה להתנצל
בפניך בכלל ואני ממש משתדלת פה לא לצאת מכליי ולהיות נחמדה,
הרי אני לא יכולה לכעוס עליך, בטח לא על זה שאתה אוהב אותי, אז
אני כועסת עלי ואז על היקום ואז עליך ואז שוב עליי וזה מין
מעגל כזה מתיש של כעס. בנוסף לזה, עכשיו אנחנו כבר לא יכולים
להיות חברים יותר כי אתה בטח מדמיין אותי בעירום וזה סוג של
הטרדה מינית מחשבתית. אני ממש מרגישה מלוכלכת עכשיו.
- מה... מה... אני לא מדמיין אותך בעירום.
+ למה, מה לא בסדר בי? עזוב, אל תענה על זה. העובדה שאתה לא
מדמיין אותי בעירום, זה אפילו יותר גרוע.
- את רוצה שאדמיין אותך בעירום?
+ לא! אלוהים, לא! אל תהיה דוחה. ואל תסתכל עליי במבט המאוהב
הזה, זה מלחיץ אותי. אני רעה, נו תשנא אותי.
- אני לא מבין... את כועסת עליי, בעקיפין, כי אמרתי לך שאני
אוהב אותך? איך אפשר לכעוס על מישהו שאוהב אותך?
+ אפשר.
- אבל למה?
+ כי אם אתה אוהב אותי ואני לא אוהבת אותך בחזרה, לא בצורה
הזאת בכל אופן, ואתה אפילו לא מדמיין אותי בעירום זה אומר שאתה
באמת אוהב אותי, אתה יודע, לא סתם דלוק או גנוב או מאוהב או
חרמן, אתה אוהב-אוהב (אני מדגישה לו את האוהב השני) אני מכירה
אותך, בראש שלך הדמיון משתולל, אצלך בעולם כבר בנית לנו בית עם
גדר לבנה, ארבעה ילדים שני כלבים ומשכנתא. עכשיו בכל פעם שנדבר
אני אדע שזה מה שאתה מרגיש ואל תכחיש את זה, אמרתי לך, אני
מכירה את הסוג שלך, מין זן כזה מעצבן שמתאהב וכותב שירים וזוכר
תאריכים כמו ימי הולדת ושלא נדע, ימי נישואין! אחד כזה שיעריץ
אותי כשאהיה בהיריון, אתה תגיד לי דברים כמו "אשתי ההרה, בואי
שבי עמי ליד האח" ותשיר לי סרנדה או תנגן בגיטרה מלחינה שחיברת
במיוחד בשבילנו. תעשה לי מסאג' ותלטף לי את הראש, תקשיב לכל
הצרות שלי ותחכה לי כל לילה שנישן ביחד, אתה אף פעם לא תלך
לישון כועס ותסלח לי על כל דבר נוראי שאעשה לך, אתה תתן מעצמך
עד הסוף ותאהב אותי עד אין קץ ויותר מכל. וביום מן הימים
כשאצטרך כליה אתה תהיה הראשון שייתן לי את שלו ותתעקש לתת לי
גם את השנייה, רק שלא יחסר לי כלום. אתה פשוט בנאדם נורא. איום
נורא. שתדע לך, עשית לי ממש רע עכשיו.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 19/9/10 4:26
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שימרית אבן זהב

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה