דוד זיסקינד / כישופך |
מתבוננת על האופק ובוהה
על מהות האהבה היא תוהה
קסמו של הים כמזור למכאובה
מלב שבור, מקשר שכבה
מחייכת אלי בחיוך בישני
מציגה שינים צחורות וגוף חושני
שאת ניצבת מול שקיעה באדום
לפתע גלים סוערים עומדים למולך דום
הנני כאן והלב נרגש
רגלינו הובילו אותנו לאותו מקום מפגש
אנא קבלי את הזיווג המתבקש
אל תהפכי כל חוויה כל בקשה למוקש
כי מה בסך הכל אני מבקש
להתאחד אתך בין גלים גועשים
ברגעים גם קלים וגם קשים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|