לירן קובילר / ופתאום באת |
ולא הייתה אמונה
אתמול ננעלתי תחת סורג ובריח
והקפתי עצמי בחומה
אתמול לא נגעו בי
ואני הייתי דרוכה
אתמול כבר שכחתי
איך זה להיות שמחה
ופתאום באת
ועכשיו יותר קשה
וקל יותר
ופתאום באת
והכל מתחיל להתעורר
ופתאום באת
והחומה מתחילה להיסדק
ופתאום באת
ואני לא יכולה או רוצה להיאבק
אתמול חשבתי
שאולי אני כבר לא זוכרת
ופתאום באת
והזכרת לי
מה זה להיות מאושרת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|