נמתח הצוואר,
נמתחות העיניים
הולכת לשטוף הפנים עם קצת מים.

מתמתח חיוך,
מתמתח כאב,
הוא אמר לך אתמול ששברת לו תלב.

מתמתחת טיפשות,
ונמתחת הנפש,
מה את בכלל בתוך בוץ, בתוך רפש?

ואת כבר צועקת,
הגוף מצטווח,
אפילו נמתח לאיטו הירח.

בוכה לשמיים,
מתוחים בינתיים,
אל שמש שוקעת,
נמתחת, נבלעת.

קשה כל היום,
רק מתוח מתוח,
אפילו נמתח העלה שברוח.

מרימה את ראשה
במבט מצטער,
"תפסיק בן-זו..."- הוא מותח יותר

קשה להיות,
בתפקיד הראשי.
מבקש מחדש-"אל תקחי זאת אישית"

כואב ליהיות עוד בובה של חוטים,
בהצגת המופת שנקראת החיים.

-"ברוכה הבאה , תאטרון אלוהים"-