|
וילון פנינים אדומות
על שמשת הגשם הראשון
מבעד לערפל הלילה השקוף
עננים פזורים באפור כבד.
שחור עמוק של מים
לוחש באדי התבנית
שעות מתוקות של כאב
מיתרים רדומי שקט.
אורנות אדומות של רגש
סדורות על מדפי הזעם
לבצר השנים הנסוג
אני יורד אל גדת הנחל.
המים רבים למגע האור
אדוות שקופות בעיניי
מקטעים של שחור ולבן
אלות הנהר רדומות כעת.
http://unr.co.il/zackheim |
|
|
אם כל העולם במה
וכל האנשים
שחקנים.
אז אני עובר
אולם.
אחד מבקר |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.