אסף ברוש / 2008 גלויה |
לא אהיה מכתב
לא אהיה נייר
ערך. מלקוש
קטן של צחוק
יבליח ודי.
השמש תעלה
והניצנים לא יופיעו.
אני אוהב עם עננים,
אבל לא יכול לתת הרבה.
את ממצמצת להזכר,
אני מצמצתי אחרון.
כשתהיי גלויה,
אהיה עשיר.
ברחובות ברלין
של לנצח
משרד אחד
עם שמי החדש.
אולי אנה תכין
קפה אולי רק דנה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|