|
שלפתם אותי הישר ממרומי רוחי.
גזזתם את שיערי כבן מנוח השוטה
והייתי כאחד האדם.
הכיתם בי חוקים ונתתם בי סימנים.
וידאתם ללא ספק כי משמי לא נותר דבר.
השכחתם מצפון ומחיתם רוח.
את כל שרכשתי בדם בזזתם
כבית פליטים בפשיטה אקראית טיפוסית
רק על מנת להשליך לקרן זווית ככלי חסר ערך.
הפכתם השקר לדבר של מה בכך.
והגרוע מכל - בזבזתם את זמני.
דעו רק זאת -
זו הייתה
הפעם
האחרונה. |
|
|
חכו, זה עוד
כלום.
אחרי שבועות
כולם יכתבו על
הרהורי עוגות
הגבינה שלהם.
(עורך במה חדשה
במשבר) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.