|
שלפתם אותי הישר ממרומי רוחי.
גזזתם את שיערי כבן מנוח השוטה
והייתי כאחד האדם.
הכיתם בי חוקים ונתתם בי סימנים.
וידאתם ללא ספק כי משמי לא נותר דבר.
השכחתם מצפון ומחיתם רוח.
את כל שרכשתי בדם בזזתם
כבית פליטים בפשיטה אקראית טיפוסית
רק על מנת להשליך לקרן זווית ככלי חסר ערך.
הפכתם השקר לדבר של מה בכך.
והגרוע מכל - בזבזתם את זמני.
דעו רק זאת -
זו הייתה
הפעם
האחרונה. |
|
|
שפילברג הולך
לפתוח פארק
שעשועים לזכר
קורבנות השואה.
רכבות הרים
למזרח, סלקציה
בכניסה, יהיה
שמייח.
אפילו שם כבר יש
- מנגלאנד.
תומאס,
ראשון בתור
לכרטיסים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.