|
ציר הכוכבים נפרש
מבעד לסבך ענפי הדעת
התדר לוחש במכונה
רצפים של חוסר הכרה.
הסמלים רושפים בין הקירות
את מיתרי השדר הנכון
צורות הרהב נושבות
באש הקיום עלי אדמות.
ציפורי שיר מרהיבות כנפיים
גופי מלאכים מרחפים בשנתם
צבעי הקשת נפרשים על פני העיניים
למנסרות של רשף עולמות.
שפת הכרובים על ארון המוות
הנה מסך הצל נפרש לעיניי
משך בראשית נמה
מעגלים מתכנסים על פני המים.
|
|
|
פרופ' שור הוא
סתם רחוב!
פרופ' ירמיהו בן
יהודה, מחפש
חניה! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.