במותי ספדו לי גלי הים וציפורים
חולות מדבר צהובים ונחלי מים
ספדו ואמרו כי קטן אנוכי
ומקומי על ראש העצים בין עלים ירוקים.

ספדו ואמרו כי הלך אדם
אשר שמו לא נרשם בספר העיר
ודמותו הייתה כטיפה בים גועש
אשר נסחפת בתוך הזרמים.

אמרו כי הייתי כאחד האדם
פניו אל העתיד, לא לעבר
אמרו שהייתי ונשכחתי מאז
אמרו כי הלכתי ולא אשוב לעולם.

אמרו כי רחקה נפשי מזוהר עולם
הטבוע עמוק בנהרות האדם
ככוכב זעיר בין כוכבים ברקיע
כמחט בערמת שחת בעת הקציר.

אמרו זאת לאחר לכתי אל הקבר
לאחר שכוסתי בתלולית העפר
לאחר שנשכחתי מלב האדם
לאחר מותי.

©