New Stage - Go To Main Page

אריה בר
/
הנערה מן ההר

לפעמים אני מתגנב אל קצה הלילה
על הר קרח
שאין בו סבך ואין בו איל,
מחזיק בנערה העקודה
ולוחש לה:
מה לך בין הקורבנות
ילדה אהובה
הן להב הסכין לא יכול לו
לצערך
שמכבר יצא  
לבדו לשוט בעולם
ואינו נותן
מנוח,
לו יצאת מן ההרים ילדה
היו נאספות גם דמעותייך שלך
אל הים הגדול.
היכן, ילדתי, הוא מקום קבורתו
של המלאך
שהיה עוצר, על פי התהום, את
היד המניפה מאכלת.

כשהכוכבים משילים את
אורם
מלבינות אלי פני
השותקת מן ההר
כצעיף ענן תלוי על
סבך קרניו של הירח.





קרח - ק' צירה, ר' צירה




היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 1/1/09 12:31
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אריה בר

© 1998-2022 זכויות שמורות לבמה חדשה