יֵשׁ סִכּוּי שֶׁהַצֵּל שֶׁלִּי שׁוּב יִסַּע הַשָּׁנָה
אֲנִי הֲרֵי לֹא אֶהְיֶה שָׁם בִּשְׁבִילוֹ
צָרִיךְ לְהַחְלִיט אִם לִשְׁלֹחַ אוֹתוֹ
הַזְּמָן זוֹחֵל לוֹ בַּמְּקוֹמוֹת הָהֵם גַּם בִּלְעָדָיו
לְלֹא תְּאוּרָה מַתְאִימָהּ
רֹאֶה אוֹתוֹ שָׁקוּף
סוֹחֵב מִזְוָדָה בִּשְ-דֵה-תְּעוּפָה
שׁוּב מִתְחַכֵּך בִּצְלִילִים מְשֻׁנִּים
אֵינֶנִּי  בָּטוּחַ שֶׁהַצֵּל שֶׁלִּי מְעֻנְיָן בִּכְלָל
לָדַעַת מַה מָה יִקְרֶה מִסָּבִיב
כְּשֶׁהוּא מִתְכַּוֵּץ בַּמּוֹשָׁב  הָאֲחוֹרִי
וְהַמּוֹנִית חוֹלֶפֶת לָהּ בִּיעָף
בֵּין הַשָּ-דוֹת הָהֵם שֶׁל חֲשֵׁכָה חִיוֶּרֶת
שׁוּב לְשׁוֹטֵט בִּרְחוֹבוֹת מְעֻנָּנִים
הֲמוֹנֵי צְלָלִים פְּרִיכִים לְמַגַּע- יַד
בָּעֲרָפֶל סַגְרִירִי שֶׁל שָ-פָה אַחֶרֶת
כְּשֶׁהוּא לְפֶתַע נִרְאֶה שָׁם
אוֹ שֶׁהוּא לֹא.