[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ניביקי שגב
/
לפעמים יוצא לי לבד

לפעמים יוצא לי לבד
את הלבד הזה לא רואים.
עיוור שהולך אובד ברחוב,
לא יכול לראות כמה לבד הוא הולך,
גם אם הרחוב עמוס וגם אם ריק, העיוור הוא לבד.
רק על עיוור ניתן לראות שהוא לבד,
כיוון שהוא לא רואה עלינו שאנחנו לבד.
כאשר מישהו רואה שאנחנו לבד,
אנחנו כבר יחד לבד.
ואז הלבד הוא כבר לא לבד שניתן לראות,
אלא רק לחוש.
ולפעמים שלא כמו הראיה
התחושה נעשית כהה מכאב או מאושר
ואז הלבד נדחק לו לקרן זווית.
אך תמיד יחזור, יחזור בשקט.
השקט היחיד שניתן לשמוע.
גם חרש ישמע את השקט הזה בין כל ההמולה והשאון.
תמיד יגיע רגע של שקט, יגיע לבד.
וגם טעם וריח יש לו ללבד הארור הזה.
אדם צמח שלא שומע לא רואה ולא חש,
יסרב לאכול ולנשום בעצמו
כי מי כמוהו יודע מה ריחו וטעמו של הלבד.

ועכשיו כשכל חושיי מכוונים אל הלבד
מי תבוא ותצעק ותביט? תפזר את ריחה על פניי ואת טעמה על
שפתיי?
והאם אראה ואשמע ואחוש ואטעם ואריח אותה גם אם תבוא רק היא,
לבדה?







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"פארוטה
שרמוטנית!"






סבתא של גחלילית
חולפת
באמצע ההתלהבות
מהופעה של שלומי
שבן


תרומה לבמה




בבמה מאז 1/11/09 18:40
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ניביקי שגב

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה