|
בית 1
יושבת על שפת המדרכה
בכובעי נוצרת מכתב לנשמה
בזוית עיני שק כבד גדול
מתחיל לצבור דמעות.
פזמון:
לאן אלך לאן אני כבר שטה
בתוך חלום אולי אני כבר עפה
האם אני חיה האם אני מתה
לחזור לחיות
בית 2
עומדת על כביש על פי תהום
מכוניות עוברות ולי יש זמן לנשום
ממחטה שלמה נוחתת מן ההר
ולי יש זמן לחשוב
פזמון:
לאן אלך לאן אני כבר שטה
בתוך חלום אולי אני כבר עפה
האם אני חיה האם אני מתה
לחזור לחיות.
15/10/08
|
|
|
בנות...
אי אפשר אתן.
אי אפשר להכנס
לאוהל שלהן.
חייל חרמן.
סיכום יומי הששה
עשר בצבא. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.