עייפות בשלהי נדידה
חותרת לעוד
תובנה חדשה,
ראיית בעיה
כהזדמנות
ושוב להרגיש
ריחוף קל.
תחת מנורת לילה
קטנה,
נזכרתי בעצמי
רוקדת מול מראה,
כשהירח לוקה בחוסר
וכך נרשם בתדהמה.
דף חלק מסנוור,
משרטט לו שורות
לתלות עוד תקוות,
במילים ואותיות
ליצירת משפט
אישי, הגיוני, סותר
שירים ישנים
שנבדלים בבגרות.
לחכות זה צעד נכון
כשאין מושג זמן
ועדיין געגוע
עוטף עד כדי בדייה,
בנגיעה..
מוסר נפשו
לעוד התחלה חדשה
שצמאה לסוף טוב
כמו עכשיו. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.