כשרק נולדה,
חייה נראו כלקוחים מאגדה,
על מלכות קטנה,אי שם רחוקה
השורדת בשל קשר אמיץ בין שוכני הממלכה.

וכשגדלה והחלה את קשיי הבגרויות,
נחלצו לעזרתה כל אחיותיה הגדולות.
נתנו לה פה עצה ושם קצת דחפו,
כי זה היה הרי מותר כי אחרי הכל הן גם נתנו.
נלחמה, בעטה, צעקה, ונעלבה
התחצפה לאחיה הגדול ודווקא רק עשתה
והאח בכעסו אותה העניש
ולקח לה לזמן מה את כל דמי הכיס.
נלחמה, בעטה, צעקה ונעלבה
ובין לבין גדלה, שמנה, גם יפתה
החכימה וברבים הפיצה  את חוכמתה.

לפתע הופיעו ימים של סבל ומצוקה
בשל התפכחות מטיפשות וגאווה
ואז באו ניסיונות לכפר ולהשלים
שער אחד נפתח ,שער שני בפניה נועלים.
ביקשה, התחננה, סירבה והתרצתה
אחיה הגדול גוער ותומך בה לסירוגין
והיא כבר בת שלושים ומחפשת לה חתן
שיעמוד עמה בחופה לבנה של חופה וקידושין
אך אין דורש ומי שכן, יש לו גם תנאים.

הארבעים עובר וגם החמישים
והשנים אותה מחכימים, מעצימים
היא כבר אינה נזקקת כבעבר
אך עדיין את אחיה מעריצה משכבר
והוא מידי פעם מחפש לה  עוד שידוך,
אך תמיד בסוף יוצא לה הפוך על הפוך.

חזקה ויפה מתמיד והיא כבר בת 60
חיה ומלבלבת
בין סיפור אהבה ושנאה לעיתים.
נשענת עדיין על אחיה הגדול,
אך גם הוא כבר אינו הכל יכול.
ותפילותיה מעתה יהיו לשרוד עד השבעים והשמונים
ואולי, אולי בת אלמוות תהיה ולא תמות לעולמים.