ניקול עילם / ומה עם ה... |
בעודי מתכלה
הוא ממלא עוד ארגז
ומותיר חללים
אני מרגישה אותו
מרוקן את החיים שלי
פריט אחר פריט
ושוכח ראיות
שיעזרו לי
לפענח את תעלומות הצער
נהיה מרווח שם
ככל שבראש שלי
נהיה יותר ויותר צפוף
עד כדי עילפון
אתמול הקאתי את הכל
חיבקה אותי זרה
ישבתי כמו הומלס
על המדרכה הקרה
אך יש לי דירה
אני פשוט לא יכולה
לשהות בה יותר
לא מסוגלת לסדר
מה במקום
ואיפה זה
ומה עם ה...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|