|
בימים האלה ובזמן הזה כשאני נועלת שערים
בסוגרים ובריחים
מתבודדת
לפחות עד תום הרוח הרעה השולטת
באני הנשלטת
המייחלת שתהא למרות הכל עוטפת אותי בחן בחסד וברחמים.
בתוך תוכי הסודי
האני שבי האמיתי אינו מחריש חרישית באמת ובתמים
מנסה ומתמרד נגד
חופר וחורש תלמים לזרימה מחודשת
כשבתוך תוכו הרהורים מתהפכים חטא ומכים
אורז מכאובים מתפקחים
זיכרונות הטמונים בזמנים הנוגים
עלבונות קיץ אחרונים נשטפים
כאבים נצורים מתפרצים לכדי רוחות פרצים ומתפרצים
בתוך החדר הסגור והחתום
לנגישות שמחות קטנות המנסות ומפתות בנועם דרכים
לחדור ולנפץ אמיתות לוחמות טועות ומטעות חבויות ונחבאות
החוסמות מעברים ויכולות לפרוץ ולהשכיח
לסלוח
מילים מתגבשות לתובנות המנסות
להפציע אל יום תענוגות מתמוגגות בעיניים נוצצות
שוב.
למראית העין ורק למראית העיניים
בינתיים
חיים סובבים סביב מחוגי הזמן והשעון
משכימה לחדשות לבקרים
מהיום ללילה ומהלילה ליום המורגל כרגיל
לתפקוד יומיומי סדור ומסודר חיים
המפזרים רסיסי אותות ותקוות
לדרכים חדשות מחודשות ומתחדשות
אל מסקנות נלמדות שאינן נמהרות ואינן ממהרות
להתכנס ולכנס בתוכן תחושת תבוסות מובסות
מתבוססות בים שיגיונות חוזרות ונשנות
וציר אחר ציר חותך בזעקה את השקט המדומה
אני מחדדת חושים להבחין ולהבין
אני כורעת בכאב
ללדת אותי שוב קצת חכמה יותר
קצת פחות מתלהמת
קצת יותר מפוקסת
ואולי אפילו קצת אחרת.
|
|
יום ד', צהרים,
עלינו לרכב,
קשרנו לנו את
העיניים, הורידו
אותנו באיזה
סימטה צדדית.
איפה אנחנו?
מתוך יומן המסע
של כיפאח
ואינתיסאר
ע'גורי, אחיו
ואחותו של משלח
המחבלים לפיגוע
בתחנה המרכזית
בת"א שגורשו
לעזה
(יש המשך) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.