רצוצה
לכן שוקעת
לשינה,
אבן נזרקת לתוך אגם

טרודה
לכן נזרקת
לתרדמת
ענן מפוזר עם רוח


תת המודע
בארץ ישראל
מצמיח חלומות
של
ריח האדמה
מצמיחה דשא יבש


בארץ ישראל אני חולמת.

אנשים ברכבת

אפילו כשתשאל אישה ברכבת
אם הגענו כבר לתל אביב
והיא תהיה לא תענה
אפילו את מבטה לא תפנה
תוכל להבחין:
על האצבע היא עדיין עונדת
חמסה
שתאמר:
"יהיה בסדר"

בקו 55


דף נקרע בזהירות
ממחברת חומה
של חמישה שקלים

ישבה ילדה
חצאית מעבר לברך
חומה עם גדילי צמר
חולצה מכופתרת כל כך
ובידה עט
ובדף
שורות קטנות
של כתב

אותיות תמות
מופרדות
שפופות
יקרות

מהן אותן האותיות
מהן המילים
איה הן כעת
מהו שמן
מתי נולדו

לא אדע.