יש בי חלל ריק בגללך
גם אחרי כל השנים לא יכולה למלא אותו
היו ויהיו ואתה נותרת
בודד, רם וגאה
כמו פסל יווני ואני לרגליך
מביאה תשורות, חייה בזיכרונות של כפות ידייך
שהגנו עלי מהמציאות
אם זאת לא תדע לעולם ששורות אלו אחדות מיני רבות שמוקדשות לך,
לך חברי היקר, האהוב מכל
ואני מודה על כך יום יום כי אחרת הייתי פיסות פיסות
הייתי אבק לרגלייך ותו לא
הייתי פוגעת בעצמי במאה דרכים חדשות
אם כן, תודה לך יקירי, שגם עכשיו, בלא ידיעתך, הינך שומר עלי
מבלי שאני יודעת.