|
ארמונות של בטון
מעבר לחומות הדעת
מסך טיפות הגשם
מעבר להשתקפויות עיניי.
לוכדי חלומות של רגש
אוחזים ברכז סיוטיי
אני לומד להמיר לעוצמה
את רסק הכאב הזה.
רפאי המוות אוחזים בפרגודי ההכרה
הצחוק צורם בענפי הדעת
יריעות שחורות למאהלי הנוודים
אני פוסע לאט עם הרוח.
מצנחי בלימה ירוקים
עטורים בצבעי הפחד
אני לוחש בערפל
מקצבים עמומים של תחושה.
|
|
|
when I was
young and full
of life
I loved the
local doctor's
wife
I ate an apple
every day
to keep the
doctor far away |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.