כשרק הגעתי, נאמר בשבוע הראשון, הייתי מצחצח שיניים פעמיים
ביום - בבוקר - אחרי הקפה והסיגריה ובלילה - לפני השינה.
לכאורה, אין בזה שום דבר חשוב, אם לא הייתי מציין שזה השבוע
היחיד בחיי שבו צחצחתי שיניים פעמיים ביום. בד"כ אני מצחצח
שיניים רק בבוקר. מודה - לא מצחצח פעמיים... אני יודע שזה לא
בריא ושבכלל הצחצוח של הלילה הוא החשוב, כי בלילה כשהפה שלך
ישן, לחיידקים יותר קל לעשות לך חורים ואז כשאתה מצחצח בבוקר
זה כבר לא שווה - זה מה שאמרו לי. תכלס - נשמע הגיוני. אגב,
אני לא קונה את תאוריית הקונספירציה על רופאי השיניים
והחברות-למוצרי-היגיינה-לפה - על זה שהם המציאו צחצוח נוסף
ביום בשביל להכפיל את הרווחים - אני לא אדם קונספרטיבי, גם לא
בקשר לדברים פחות יומיומיים כמו הרצח של קנדי או של רבין - מי
שירה זה מי שירה - אין על מה להתווכח. אלא אם אני טועה. אבל מה
אכפת לי אם אני טועה? מה? אני אתחיל לחקור כל מיני פרשיות
סבוכות שכאלה? זווית חדירת הקליעים, הסוג שלהם, המרחק, סרק -
למי יש כוח לכל זה.
וזאת הסיבה - אני עצלן. אין לי כח כשאני כולי מת מעייפות (זה
בדרך כלל המצב בו אני נמצא כשאני הולך לישון) להתחיל לצחצח
שיניים. היו חייבים לעלות על העניין הזה של החיידקים והלילה
והשילוב ביניהם, דווקא כדי להכניס לי איזה צחצוח חשוב לפני
השינה? שלא לדבר על הבוקר - זה גם חתיכת סיוט. רק התעוררת -
אתה עדיין לגמרי עצבני על העולם ועל העיניים שלך שנפתחו פתאום
כך - בלי שום צורך, בלי שאף אחד ביקש מהן ועכשיו הולך להתחיל
יום שלם שאתה כבר מת שיגמר. ובתוך כל סערת הרגשות המרירה הזאת
- למצוא את הסבלנות ולהקדיש 5 דקות תמימות לצחצוח השיניים.
להתעכב שן-שן בתנועות סיבוביות - לעבור על השורה העליונה,
לעבור על השורה התחתונה, לצחצח מאחורי השיניים ומעליהן, לתת
ניגוב גם ללשון - בגלל הריח של הסיגריות, גרגור-יריקה,
גרגור-יריקה, בליעה.
אז בסדר, בבוקר אני מצחצח, בחוסר חשק מוחלט אמנם, אבל בכל זאת
- לא רוצה שיירקבו לי השיניים וגם לא רוצה ריח לא טוב מהפה -
הסיוט שלי שאני אדבר עם בחורה והיא תריח ריח רע מהפה שלי, אבל
בלילה העצלנות מנצחת - הבן אדם עייף, רוצה לישון, אבל אז
אומרים לו - 'לא', אל תירדם עדיין - בינך ובין השינה לה אתה
מחכה כל-כך מפרידות חמש דקות של עמידה חסרת מנוחה מול הכיור.
מכירים את תאוריית היחסות של איינשטיין? זהו מבחינתי היישום
הנגיש ביותר של התיאוריה - ה-5 דקות האלה הן כמו נצח בשבילי.
אז אני הולך לישון. וזה בדיוק עניין העצלנות, כי בינינו? כולה
5 דקות ואפילו לא סתמיות - למנוע מהחיידקים לעלות עליך בלילה -
זה אפילו נשמע משתלם - פעולה פשוטה, ללא שום מאמץ מיוחד, 5
דקות ביום (אם נשכח רגע את ה-5 הנוספות בבוקר, כי גם ככה אני
כבר מצחצח בבוקר) והמצפון שלך יכול להיות שקט בקשר לכל מה
שקורה לך בפה.