|
מוקדש למבצר עתלית המולאם
מבצר עתיק בן צלבנים
פניו נושקות למים
ספינות אינן פוקדות ביתו
פן יכעסו שמים.
זועק מבצר זקן נושן
קורא לבני החייל
לגאול לבו מתוך הבור
וידיו מנחושתיים.
כרמל וים עצב לבם
פנו הם לשמים
מדוע זה מבצר מקסים
חבוי מן העניים.
חולות הים נשאו קולם
לשמש במרומים
עבור מבצר, מוטל בבור
חופינו שוממים.
מבצר עתיק יפה מראה
שוכן לחוף ימים
נותר חבוי במחשכים
את יופיו, איש לא יכיר.
© |
|
|
וזה לא אני, זה
את!
יגאל עמיר, נפרד
ממרגלית הר-שפי
ועובר לפרוייקט
הבא:
זאת שאהבה את
התל אביבי! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.